יחיאל מיכל זלמן פוחצ'בסקי, צעיר בן עשרים ושתיים מגיע בגפו לארץ-ישראל בשנת 1885. סיפור חייו מתחיל בבית המדרש בליטא, נמשך במסע לארץ-ישראל, בהכשרה ובעבודה במושבות החקלאיות הפזורות בארץ, ובהתיישבותו בראשון לציון הצעירה, ממנה יוצא הוא למסע חייו: להעניק לחקלאי הארץ ומתיישביה מעבודתו, מפרות הידע המקצועי שצבר, מן הפתרונות שמצא ושהמציא, מכישרונותיו המגוונים ומראייתו הרחבה.
בשפה העברית המתחדשת, ובעט יצירתית עשירה בדימויים, בהומור, ותוך שרטוט דמויות ססגוניות ובתיאורי מקום ודרך, מתאר פוחצ'בסקי בזיכרונותיו, חיים מרגשים, יצירתיים, דרמטיים, מלאי אתגרים, קשיים, מהמורות והצלחות.
זהו מסמך נדיר, נוגע ללב ומעניין על החיים בארץ-ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, על ראשית החקלאות בארץ-ישראל, על יחסי יהודים-ערבים, על ימיהן הראשונים של מושבות דוגמת ראשון לציון, יסוד המעלה, זכרון יעקב, ראש פינה, באר טוביה ונס ציונה בימי העלייה הראשונה והשנייה.