המעורבות האמריקנית והשפעת הדיפלומטיה האמריקנית על המציאות במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט נתפסת היום כדבר מובן מאליו. ואולם ניצני פעילות דיפלומטית אמריקנית במזרח החלו באמצע המאה ה-19 על רקע תפיסת מדיניות החוץ האמריקנית המסורתית שדגלה בחוסר מעורבות מעבר לאוקיינוס. ראשיתה של הפעילות הדיפלומטית האמריקנית הייתה באיסטנבול בירת האימפריה העות'מאנית, ומאמצע המאה ה-19 נמשכו יחידים וקבוצות לפעילות בארץ הקודש. בעיני רבים מהאמריקנים שהגיעו לכאן, הייתה זו הארץ המובטחת מכתבי הקודש, והם שמו אליה פעמיהם כשליחים רשמיים או שליחים מטעם עצמם. מנגד, בעיני תושבי הארץ, הייתה ארצות הברית של אמריקה גורם חדש ומבטיח שהופיע בזירה המקומית והחל להשפיע עליה.
חוסר יציבות ותחלופה רבה אפיינו את הפעילות הקונסולרית האמריקנית בארץ הקודש, מאמצע המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה. לא פחות מ-16 קונסולים כיהנו בירושלים בתקופה זו. על סדר יומם עמדו נושאים מרכזיים כמו טיפול בענייני המתיישבים האמריקנים, הענקת חסויות לנתינים עות'מאנים או ליהודים שאיבדו חסות אירופית, וכן חיזוק הקשרים עם היישוב היהודי על קהילותיו.
ספר זה מלווה את התערוכה השנייה בסדרה של שלוש תערוכות העוסקות בקשר בין אמריקנים לארץ הקודש, מאמצע המאה ה-19 ועד לקום המדינה.
מקצת הפרשיות העולות מבין כתבי היד והספרים המוצגים בתערוכה, משקפות את המציאות הסבוכה שבגינה הקונסולים האמריקנים נקלעו לא אחת בין הבטחות למבוכות.
מרבית המוצגים והאיורים בתערוכה לקוחים מספרים ומסמכים פרי יצירתם של הקונסולים, המעידים על הפעילות הקונסולרית והן על מעורבותם החברתית, הפוליטית, הכלכלית, המשפטית והדתית של הקונסולים בחיי הארץ ותושביה.