השתמרותם של רבים משמות המקומות הקדומים בארץ ישראל בפי תושבי הארץ מהתקופות הקדומות ביותר ועד העת החדשה היא מעין נס תרבותי שאין דומה לו בארצות עתיקות אחרות. בצד ההתרגשות שמעוררת פגישה בלתי אמצעית זו עם ארץ ישראל הקדומה, יש כאן גם כלי מחקרי בעל חשיבות עצומה לחקר הגיאוגרפיה ההיסטורית של הארץ וגם לחקר תולדות הלשון העברית ולשונות אחרות שהילכו בארץ במשך ההיסטוריה הארוכה שלה.                                                                                                                                                                          

ספר זה שהוא כיום ספר היסוד המובהק בתחום שמות המקומות הקדומים של ארץ ישראל והשתמרותם, הוא פרי עמל של שנים רבות של מחקר לשוני, גיאוגרפי והיסטורי שלווה בשוטטות רבה בנופיה ההיסטוריים של ארץ ישראל.
הספר עוסק במאות שמות מקומות שנשתמרו. 60 מתוכם נידונו בפרוטרוט ונאספו מרבית תיעודיהם בכל הזמנים ובכל הלשונות. על סמך השמות שנידונו מנסה המחבר להציב קריטריונים אמינים לזיהוי שמות אחרים שנתוניהם פחות ודאיים, ובכך להשתחרר מן החופשיות היתרה של זיהויים על סמך דמיון לשוני קלוש שאפיינה לעתים קרובות את חקר הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.
הספר מגיש סקירה דקדוקית שיטתית של כל תופעות הלשון המשתקפות בשמות שנשמרו, בהשוואה למקובלות בחקר הלשון, וכן עשרות חידושים בגיאוגרפיה היסטורית. חידושים אלו רוכזו בחלק האחרון של הספר.

ספר זה, יצא במהדורה אנגלית בשנת 2004 וזכה לשבחים במאמרי בקורת בעתונות המדעית. בשנת 2009 יצא לאור במהדורה עברית מתוקנת ואזל לאחר זמן קצר. עתה הוא יוצא במהדורה שנייה משופרת. המהדורה הנוכחית כוללת מאות תיקונים והוספות. הספר הוא רב-תחומי ויש בו תרומה חשובה לחקר הארץ ותולדותיה, ללימוד המקרא ולחקר הלשון העברית ולשונות אחרות. הספר כתוב בלשון בהירה, ונועד לכל קורא שוחר דעת.

פרופ' יואל אליצור, בוגר האוניברסיטה העברית, עומד בראש הקתדרה ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג ובמכללת ירושלים, ומלמד באוניברסיטה העברית, חבר בועדת השמות הממשלתית ובאקדמיה ללשון העברית.