הספר עוסק בפרשיות המינוי וההדחה של הרבנים הראשיים בבגדאד, בדמשק ובחלב בשנים
1914-1744. ראשיתו במינוי הרב צדקה חוצין לרבה הראשי של בגדאד – אירוע מכונן לקהילה זו – וסופו בהדחת הרב דוד פאפו מכהונתו, אף היא בבגדאד, ערב מלחמת העולם הראשונה. מלחמה זו הביאה להתמוטטות האימפריה העות'מאנית, ובעקבותיה להיעלמות משרת ה"חכם באשי" בקהילות הנזכרות.
פרשיות אלו, על שלל המחלוקות והסכסוכים שליוו אותן, נפרסות לעיני הקורא על רקע תופעות שונות בחברה היהודית, ובהן פשיעה, בריונות ומלשינות, מאבקי כוח, שריפת ספרים, המרת דת, פריצות, ניסיונות רצח וניסיונות התנקשות בחיי רבנים. בעזרת שימוש במגוון מקורות, הולכת ונאגרת לעיני הקורא רקמת חיים חיה וססגונית השונה לעיתים בתכלית מהדימוי הרווח והמקובל של קהילות הסהר הפורה.